פירוש מהרז״ו על שמות רבה י״ט:ב׳

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

« פירוש מהרז״ו על שמות רבה י״ט:א׳ פירוש מהרז״ו על שמות רבה י״ט:ג׳ »

2 שמות רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב תהלים קיט, פ: יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ, אָמַר דָּוִד רִבּוֹן הָעוֹלָם כְּשֶׁאֲנִי עוֹסֵק בְּחֻקֶּיךָ לֹא יְהֵא רְשׁוּת לַיֵּצֶר הָרָע לְהָצִיץ בִּי, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים פו, יא: הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, שֶׁלֹא יַטְעֶה אוֹתִי יֵצֶר הָרָע וַאֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ מִן הַצַּדִּיקִים, וְעוֹד שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהוּא מַטְעֶה אוֹתִי אֲנִי מוֹנֵעַ עַצְמִי מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וַאֲנִי בָּא לְהַשְׁמִיעַ תַּלְמוּדִי לְפָנֶיךָ וּקְטַנִּים מִמֶּנִּי, הֵם מְשִׁיבִין וְאוֹמְרִין אֵינוֹ כָךְ, וַאֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ, אֶלָּא עֲשֵׂה לִבִּי אֶחָד כְּדֵי שֶׁיְּהֵא עוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּתַמּוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ. דָּבָר אַחֵר, יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ, זֶה חֻקַּת הַפֶּסַח וְחֻקַּת פָּרָה אֲדֻמָּה, לָמָּה, שֶׁשְּׁנֵיהֶן דּוֹמִין זֶה לָזֶה, בָּזֶה נֶאֱמַר: זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח, וּבָזֶה נֶאֱמַר במדבר יט, ב: זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה, וְאִי אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיזוֹ חֻקָּה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. מָשָׁל לִשְׁתֵּי מַטְרוֹנוֹת דּוֹמוֹת שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת נִרְאוֹת שָׁווֹת, מִי גְדוֹלָה מִזּוֹ אוֹתָהּ שֶׁחֲבֶרְתָּהּ מְלַוָּה אוֹתָהּ עַד בֵּיתָהּ וְהוֹלֶכֶת אַחֲרֶיהָ. כָּךְ בַּפֶּסַח נֶאֱמַר בּוֹ: חֻקָּה, וּבְפָרָה נֶאֱמַר בָּהּ: חֻקָּה, וּמִי גְדוֹלָה, הַפָּרָה, שֶׁאוֹכְלֵי פֶּסַח צְרִיכִין לָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יט, יז: וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת, הֱוֵי: כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ.

3 פירוש מהרז״ו על שמות רבה פתח ↗

והלשינו עליו. כמ"ש בסימן הקודם בשם מדרש אבכיר וד"ר:

4 שמות רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה נו, ג: וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל ה' לֵאמֹר הַבְדֵּל יַבְדִילַנִי ה' מֵעַל עַמּוֹ, אָמַר אִיּוֹב איוב לא, לב: בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹסֵל לִבְרִיָּה אֶלָּא לַכֹּל הוּא מְקַבֵּל, הַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים בְּכָל שָׁעָה וְכָל מִי שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִכָּנֵס יִכָּנֵס, לְכָךְ הוּא אוֹמֵר: בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר, כְּנֶגֶד דברים לא, יב: וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. איוב לא, לב: דְּלָתַי לָאֹרַח אֶפְתָּח, כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא סוֹבֵל בְּרִיּוֹתָיו. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כְּנֶגֶד מִי אָמַר: בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר, אֶלָּא עֲתִידִים גֵּרִים לִהְיוֹת כֹּהֲנִים מְשָׁרְתִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה יד, א: וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב, וְאֵין וְנִסְפְּחוּ אֶלָּא כְּהֻנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר שמואל א ב, לו: סְפָחֵנִי נָא אֶל אַחַת הַכְּהֻנּוֹת, שֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת אוֹכְלִין מִלֶּחֶם הַפָּנִים, לְפִי שֶׁבְּנוֹתֵיהֶן נִשָֹּׂאוֹת לַכְּהֻנָּה. וְכֵן שָׁאַל עֲקִילָס הַגֵּר אֶת רַבּוֹתֵינוּ, אָמַר לָהֶם מַה שֶּׁכָּתוּב דברים י, יח: וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה, הֲרֵי כָּל הַבְטָחוֹת שֶׁהִבְטִיחַ אֶת הַגֵּר שֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה, אָמַר לוֹ יַעֲקֹב שֶׁשְּׁמוֹ יִשְׂרָאֵל כָּךְ שָׁאַל מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בראשית כח, כ: וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּשׁ, וְאַתָּה שֶׁבָּאתָ אֶצְלֵנוּ לֹא דַּיָּךְ שֶׁאַתָּה כְּמוֹתֵנוּ אֶלָּא דַּיָּךְ שֶׁתְּהֵא כְּיַעֲקֹב בְּכוֹרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְסוֹף דָּבָר לֹא תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁיַּעֲקֹב לֶחֶם וְשִׂמְלָה שָׁאַל, אֶלָּא אָמַר יַעֲקֹב הִבְטִיחַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא עִמָּדִי וְיַעֲמִיד מִמֶנִּי אֶת הָעוֹלָם, אֵימָתַי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי, כְּשֶׁיַּעֲמִיד מִמֶּנִּי בָּנִים כֹּהֲנִים אוֹכְלִים מִלֶּחֶם הַפָּנִים וְלוֹבְשִׁים בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, זֶה לֶחֶם הַפָּנִים. וּבֶגֶד לִלְבּשׁ, אֵלּוּ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר שמות מ, יג: וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת אַהֲרֹן אֵת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ. וְכֵן כָּאן וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה, כְּלוֹמַר שֶׁמַּעֲמִיד בָּנִים מִן הַגֵּר, שֶׁאוֹכְלִים לֶחֶם הַפָּנִים וְלוֹבְשִׁים בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, הֱוֵי: בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַחַר כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה שֶׁאֲנִי עָתִיד לַעֲשׂוֹת לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה אַתֶּם קוֹרִים תִּגָּר, הֱוֵי: וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל ה' וגו'. דָּבָר אַחֵר, וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב זכריה ב, יד: רָנִי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן, וּכְתִיב זכריה ב, טו: וְנִלְווּ גּוֹיִם רַבִּים אֶל ה', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמַה לַגֵּרִים אֲנִי אוֹמֵר כֵּן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְצִיּוֹן וּלְיִשְׂרָאֵל. וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַגֵּרִים, אַתֶּם מִתְיָרְאִים לְפִי שֶׁפָּסַלְתִּי אֶתְכֶם וְאָמַרְתִּי בַּפֶּסַח: כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ, לָמָּה לֹא תִשְׁאֲלוּ לַגִּבְעוֹנִים מַה טּוֹבָה עָשִׂיתִי לָהֶם, בְּנֵי אָדָם שֶׁעָשׂוּ בְּעָרְמָה וְעָשׂוּ מִיִּרְאָה וּבָאוּ לָהֶן אֵצֶל בָּנַי וְנִשְׁבְּעוּ לָהֶן, מֶה עָשִׂיתִי לְשָׁאוּל וּלְבֵיתוֹ עַל שֶׁבִּקֵּשׁ לְהָרְגָם, שֶׁהָרְגוּ הֵם שִׁבְעָה מִבָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר שמואל ב כא, ח: וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה וְאֶת חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה אִם לַגִּבְעוֹנִים שֶׁהָיוּ אֱמֹרִיִּים וּבָאוּ מִיִּרְאָה וְעָשׂוּ מִרְמָה עִם יִשְׂרָאֵל, קִבַּלְתִּי אוֹתָם וְעָשִׂיתִי לָהֶם טוֹבָה, וְעָשִׂיתִי דִּיקִי שֶׁלָּהֶם בְּבָנַי, הַגֵּרִים שֶׁהֵם בָּאִים מֵאַהֲבָה וּמְשָׁרְתִים לִשְׁמִי, אֵינִי מְקַבְּלָן וּמְגַדְּלָן, לְפִיכָךְ ישעיה נו, ג: וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל ה' לְשָׁרְתוֹ, אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁמְהוּלִים הֵם, אֲבָל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עַרְלֵי לֵב הֵם, שֶׁכָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹסֵל אֶת עַרְלֵי לֵב וּמוֹרִידָם לַגֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל לב, יח: בֶּן אָדָם נְהֵה עַל הֲמוֹן מִצְרַיִם וְהוֹרִדֵהוּ, וְכֵן יְשַׁעְיָה אוֹמֵר ישעיה ה, יד: לָכֵן הִרְחִיבָה שְׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק, לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁמְבַזֶּה חָק מִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קה, י: וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם, שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל הַמְהוּלִים יוֹרְדִין לַגֵּיהִנֹּם. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כְּדֵי שֶׁלֹא יִהְיוּ הַמִּינִים וְרִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים הוֹאִיל וְאָנוּ מְהוּלִין אֵין אָנוּ יוֹרְדִין לַגֵּיהִנֹּם, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מְשַׁלֵּחַ מַלְאָךְ וּמוֹשֵׁךְ עָרְלָתָן וְהֵם יוֹרְדִין לַגֵיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים נה, כא: שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו חִלֵּל בְּרִיתוֹ, וְכֵיוָן שֶׁגֵּיהִנֹּם רוֹאָה לָעָרְלָה תְּלוּיָה בָהֶם, פּוֹתַחַת פִּיהָ וְלוֹחֶכֶת אוֹתָם, הֱוֵי: וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק.

5 שמות רבה פתח ↗

זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה הַזְהֵר לְיִשְׂרָאֵל עַל מִצְוַת הַפֶּסַח, כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ, וְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כֶּסֶף וּמַלְתָּה אֹתוֹ וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁפָּסַל לָעֲרֵלִים לֶאֱכֹל בַּפֶּסַח עָמְדוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְשָׁעָה קַלָּה וּמָלוּ כָּל עַבְדֵיהֶם וּבְנֵיהֶם וְכָל מִי שֶׁיָּצָא עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לְאוֹהֲבָיו, אָמַר הַמֶּלֶךְ אִם אֵין סִימָנְטְרִי עַל כָּל הַמְסֻבִּין אַל יִכָּנֵס אֶחָד מֵהֶם לְכָאן. כָּךְ הָאֱלֹהִים עָשָׂה מִשְׁתֶּה לָהֶם שמות יב, ח: צְלִי אֵשׁ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים, מִפְּנֵי שֶׁגְּאָלָן מִן הַצָּרָה, אָמַר לָהֶם אִם אֵין חוֹתָמוֹ שֶׁל אַבְרָהָם בִּבְשַׂרְכֶם לֹא תִטְעֲמוּ מִמֶּנּוּ, מִיָּד כָּל הַנּוֹלָד בְּמִצְרַיִם נִמּוֹלוּ לְשָׁעָה קַלָּה, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר תהלים נ, ה: אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, לֹא בִּקְּשׁוּ יִשְׂרָאֵל לָמוּל בְּמִצְרַיִם, אֶלָּא כֻּלָּם בִּטְּלוּ הַמִּילָה בְּמִצְרַיִם חוּץ מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר דברים לג, ח: וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ, לָמָּה דברים לג, ט: כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ, בְּמִצְרַיִם. וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ לְגָאֳלָן וְלֹא הָיָה לָהֶם זְכוּת, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרָא לְמשֶׁה וְאָמַר לוֹ לֵךְ וּמְהוֹל אוֹתָם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שָׁם הָיָה יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמָּל אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר יהושע ה, ב: וְשׁוּב מֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית, וְהַרְבֵּה מֵהֶן לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם לָמוּל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲשׂוּ הַפֶּסַח וְכֵיוָן שֶׁעָשָׂה משֶׁה אֶת הַפֶּסַח גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם וְנוֹשְׁבוֹת בַּגַּן עֵדֶן מִן הָרוּחוֹת שֶׁבַּגַּן עֵדֶן הָלְכוּ וְנִדְבְּקוּ בְּאוֹתוֹ הַפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר שיר השירים ד, טז: עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, וְהָיָה רֵיחוֹ הוֹלֵךְ מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם, נִתְכַּנְסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֵצֶל משֶׁה אָמְרוּ לוֹ בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ הַאֲכִילֵנוּ מִפִּסְחֲךָ, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ עֲיֵפִים מִן הָרֵיחַ, הָיָה אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם אֵין אַתֶּם נִמּוֹלִין אֵין אַתֶּם אוֹכְלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח וגו', מִיָּד נָתְנוּ עַצְמָן וּמָלוּ, וְנִתְעָרַב דַּם הַפֶּסַח בְּדַם הַמִּילָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹבֵר וְנוֹטֵל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְנוֹשְׁקוֹ וּמְבָרְכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל טז, ו: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וגו', חֲיִי בְּדַם הַפָּסַח, חֲיִי בְּדַם מִילָה.

6 שמות רבה פתח ↗

כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר תהלים קמז, יט: מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֻמָּה אַחֶרֶת אַל יִתְעָרְבוּ בּוֹ וְאַל יֵדְעוּ מִסְתּוֹרָיו אֶלָּא אַתֶּם לְעַצְמְכֶם, בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּשֶׁאָכְלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַפֶּסַח בְּמִצְרַיִם, אָכְלוּ אוֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר שמות יב, יא: וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ, עַל שֵׁם דברים טז, ג: כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא ישעיה נב, יב: כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְסוֹחֵר שֶׁנִּכְנַס לִשְׁרוֹת בְּפוּנְדָק, עָמַד שָׁם כָּל הַיּוֹם, בַּלַּיְלָה עָמַד וְנָטַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְיָצָא לְדַרְכּוֹ, עָמְדָה הַפּוּנְדָקִית בַּבֹּקֶר וְהִתְחִילָה צוֹוַחַת רְאוּ הַפְּרַגְמַטוֹטוֹס עָמַד בַּלַּיְלָה וְנָטַל כָּל אֲשֶׁר לִי וְיָצָא לוֹ, שָׁמַע אוֹתוֹ הַפְּרַגְמַטוֹטוֹס וְאָמַר מִי גָּרַם לִי לִשְׁמֹעַ כָּךְ, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁיָּצָאתִי בַּלַּיְלָה, לְפִיכָךְ נִשְׁבַּע אֲנִי שֶׁלֹא אֵצֵא בַּלַּיְלָה עוֹד. כָּךְ הִתְקִינוּ יִשְׂרָאֵל עַצְמָן בַּלַּיְלָה לָצֵאת בָּהַשְׁכָּמָה, עָמְדוּ הַמִּצְרִים אַחַר שֶׁהָלְכוּ לָהֶם וְאָמְרוּ נִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם מִפְּנֵי שֶׁנָּטְלוּ כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר שמות יד, ט: וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי גָרַם לָכֶם כָּל אֵלּוּ חִפָּזוֹן שֶׁיְּצָאתֶם בּוֹ, מִכָּן וָאֵילָךְ כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ, לְשֶׁעָבַר אֲנִי וּבֵית דִּינִי הָיִיתִי מְהַלֵּךְ לִפְנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר שמות יג, כא: וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא אֲנִי לְבַדִּי, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה נב, יב: כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה' וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

7 שמות רבה פתח ↗

קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתִי יַעֲקֹב בְּכוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר שמות ד, כב: בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל, כָּךְ אֲנִי עוֹשֶׂה לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּכוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים פט, כח: אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ. כָּךְ קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר. וְהַזְהֵר לְיִשְׂרָאֵל כְּשֵׁם שֶׁבָּרָאתִי אֶת הָעוֹלָם וְאָמַרְתִּי לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לִזְכֹּר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר שמות כ, ח: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, כָּךְ הֱיוּ זוֹכְרִים הַנִּסִּים שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם בְּמִצְרַיִם וְזִכְרוּ לַיּוֹם שֶׁיְּצָאתֶם מִשָּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר שמות יג, ג: זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם, לָמָּה, כִּי בְּחֹזֶק יָד הֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם. דברים טז, ד: וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר שִׁבְעַת יָמִים, כְּנֶגֶד שִׁבְעַת יָמִים שֶׁבֵּין הַגְּאֻלָּה לִקְרִיעַת יַם סוּף, כְּשֵׁם שֶׁבַּתְּחִלָּה הֵם שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וּכְשֵׁם שֶׁהַשַּׁבָּת מִתְקַיֶּמֶת אֶחָד לְשִׁבְעַת יָמִים, כָּךְ יִהְיוּ אֵלֶּה שִׁבְעַת יָמִים מִתְקַיְּימִים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר שמות יג, י: וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה בִּמְדִינַת הַיָּם הִגִּיעוּהָ גַּלִּים עַד שֶׁלֹא נִכְנְסָה אֶצְלוֹ, אָמַר לָהּ לֹא תִזְכְּרִי כָּל הַגַּלִּים שֶׁעָבְרוּ עָלַיִךְ, אֶלָּא אוֹתוֹ יוֹם שֶׁפָּלַטְתְּ מֵהֶם תְּהֵא זוֹכֶרֶת אוֹתִי, עֲשִׂי אוֹתוֹ שִׂמְחָה בְּכָל שָׁנָה. כָּךְ יִשְׂרָאֵל נִגְלָה עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגָאֳלָם וְכַמָּה גַּלִּים קָשִׁים עָבְרוּ עֲלֵיהֶם, וְעָשָׂה לָהֶם תְּשׁוּעָה, לְכָךְ הִזְהִירָן שֶׁיִּהְיוּ שְׂמֵחִים בָּהֶם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים לב, יא: שִׂמְחוּ בַה' וְגִילוּ צַדִּיקִים.

8 שמות רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁתָּבוֹאוּ לָאָרֶץ תַּעֲבִירוּ שמות לד, יט: כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי, יָכוֹל לֹא לְהַעֲבִירוֹ מִיָּד, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַה', מִיָּד הִזְהִירָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שֶׁחָס עֲלֵיהֶם בְּמִצְרָיִם. וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִּנְךָ מָחָר, הוֹדִיעֵהוּ נִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לָכֶם בְּמִצְרַיִם כְּשֶׁהִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלֵּחֲךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה, עֲשֵׂה אוֹתוֹ סִימָן בְּיָדְךָ וּבְרֹאשְׁךָ, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לד, יט: וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְכָה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה לְבִתּוֹ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה אֵצֶל שׂוֹנְאִים, אָמַר לָהּ אָבִיהָ, עֲשִׂי אוֹתָהּ שִׂמְחָה שֶׁעָשִׂיתִי לָךְ עֲטָרָה לְרֹאשֵׁךְ שֶׁלֹא תִּשְׁכְּחִי אוֹתָהּ. כָּךְ הָאֱלֹהִים עָשָׂה נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל וּבִשְׁבִילָן הָרַג בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם, לְכָךְ הִזְהִירָם עַל קְדֻשַּׁת בְּכוֹרִים שֶׁהוּא בְּיָדָיו, הָרַג אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר שמות יב, כט: וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר, שֶׁיִּהְיוּ עֲטָרָה בְּרֹאשָׁם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא יִשְׁכְּחוּ הַנֵּס לְעוֹלָם.

8 בראשית רבה פתח ↗

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ לֵאמֹר, צֵא מִן הַתֵּבָה בראשית ח, טו טז, תהלים קמב, ח: הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּירוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי. הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי, זֶה נֹחַ שֶׁהָיָה סָגוּר בַּתֵּבָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ, לָתֵת הוֹדָיָה לִשְׁמֶךָ. בִּי יַכְתִּירוּ צַדִּיקִים, יִתְכַּלְלוּן בִּי צַדִּיקַיָּא. כִּי תִגְמֹל עָלָי, שֶׁגָּמַלְתָּ עָלַי וְאָמַרְתָּ לִי: צֵא מִן הַתֵּבָה. ה' צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ תהלים יא, ה, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן הַיּוֹצֵר הַזֶּה אֵינוֹ בּוֹדֵק קַנְקַנִּים מְרוֹעָעִים, שֶׁאֵינוֹ מַקִּישׁ עֲלֵיהֶם אַחַת עַד שֶׁהִיא פּוֹקַעַת, וּמַה הוּא בּוֹדֵק קַנְקַנִים יָפִים, שֶׁאֲפִלּוּ הוּא מַקִּישׁ עָלָיו כַּמָּה פְּעָמִים אֵינוֹ נִשְׁבָּר, כָּךְ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה אֶלָּא אֶת הַצַּדִּיקִים. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַפִּשְׁתָּנִי הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַפִּשְׁתָּן שֶׁלּוֹ יָפֶה, כָּל שֶׁהוּא כּוֹתְשָׁהּ הִיא מִשְׁתַּבַּחַת, וְכָל שֶׁהוּא מַקִּישׁ עָלֶיהָ הִיא מִשְׁתַּמֶּנֶת, וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁפִּשְׁתָּנוֹ רָעָה, אֵינוֹ מַסְפִּיק לְהָקִישׁ עָלֶיהָ עַד שֶׁהִיא פּוֹקַעַת, כָּךְ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה אֶלָּא אֶת הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' צַדִּיק יִבְחָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי פָּרוֹת, אַחַת כֹּחָהּ יָפֶה וְאַחַת כֹּחָהּ רָע, עַל מִי הוּא נוֹתֵן הָעֹל לֹא עַל אוֹתָהּ שֶׁכֹּחָהּ יָפֶה, כָּךְ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה אֶלָא הַצַּדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' צַדִּיק יִבְחָן. דָּבָר אַחֵר, ה' צַדִּיק יִבְחָן, זֶה נֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: צֵא מִן הַתֵּבָה. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַיְבוּ פָּתַח משלי יב, יג: בְּפֶשַׁע שְׂפָתַיִם מוֹקֵשׁ רָע וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּיק, מִמֶּרֶד שֶׁמָּרְדוּ דּוֹר הַמַּבּוּל בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאת לָהֶם תַּקָּלָה. וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּיק, זֶה נֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית ח, טז: צֵא מִן הַתֵּבָה. דָּבָר אַחֵר, צֵא מִן הַתֵּבָה, כְּתִיב קהלת י, ד: אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח, מְדַבֵּר בְּנֹחַ, אָמַר נֹחַ כְּשֵׁם שֶׁלֹא נִכְנַסְתִּי בַּתֵּבָה אֶלָּא בִּרְשׁוּת כָּךְ אֵין אֲנִי יוֹצֵא אֶלָּא בִּרְשׁוּת בראשית ז, א: בֹּא אֶל הַתֵּבָה, בראשית ז, ז: וַיָּבֹא נֹחַ, בראשית ח, טז: צֵא מִן הַתֵּבָה, בראשית ח, יח: וַיֵּצֵא נֹחַ. דָּבָר אַחֵר, צֵא מִן הַתֵּבָה, כְּתִיב קהלת ז, יט: הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר. הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם, זֶה נֹחַ. מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים, מֵעֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, וּמִכֻּלָּם לֹא דִּבַּרְתִּי עִם אֶחָד מֵהֶם אֶלָּא עִמָּךְ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ. דָּבָר אַחֵר, כְּתִיב קהלת ג, א: לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם, זְמַן הָיָה לְנֹחַ לִכָּנֵס לַתֵּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית ז, א: בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה, וּזְמַן הָיָה לוֹ שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: צֵא מִן הַתֵּבָה, מָשָׁל לְפַרְנָס שֶׁיָּצָא מִן הַמָּקוֹם וְהוֹשִׁיב אַחֵר תַּחְתָּיו, כֵּיוָן שֶׁבָּא, אָמַר לוֹ צֵא מִמְּקוֹמֶךָ. מָשָׁל לְסוֹפֵר שֶׁיָּצָא לְמָקוֹם אַחֵר וְהוֹשִׁיב אַחַר תַּחְתָּיו כֵּיוָן שֶׁבָּא אָמַר לוֹ צֵא מִמְקוֹמֶךָ, כָּךְ נֹחַ, צֵא מִן הַתֵּבָה, וְלֹא קִבֵּל עָלָיו לָצֵאת, אָמַר אֵצֵא וְאֶהְיֶה פָּרֶה וְרָבֶה לִמְאֵרָה, עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לוֹ הַמָּקוֹם שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה נד, ט: כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ. אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ בראשית ח, טז, רַבִּי יוּדָן בּ"ר סִימוֹן, וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בֶּן רַבִּי יִצְחָק, נֹחַ כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לַתֵּבָה נֶאֶסְרָה לוֹ פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בראשית ו, יח: וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ לְעַצְמְךָ, וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ לְעַצְמָן, וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא הִתִּירוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: צֵא מִן הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ. אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ איוב ל, ג: בְּחֶסֶר וּבְכָפָן גַּלְמוּד, אִם רָאִיתָ חוֹסֶר בָּא לָעוֹלָם וְכָפָן בָּא לָעוֹלָם, גַּלְמוּד, הֱוֵי רוֹאֶה אֶת אִשְׁתְּךָ כְּאִלּוּ גַּלְמוּדָה. אָמַר רַב הוּנָא כְּתִיב בראשית מא, נ: וּלְיוֹסֵף יֻלָּד שְׁנֵי בָנִים, אֵימָתַי, בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב. וְכָל הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּךָ וגו' בראשית ח, יז, אָמַר רַבִּי יוּדָן הַוְצֵא כְּתִיב הַיְצֵא קְרִי. וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ, וְלֹא בַתֵּבָה. וּפָרוּ בָאָרֶץ, וְלֹא בַתֵּבָה. בראשית ח, יט: כָּל הַחַיָּה ו כָל הָרֶמֶשׂ וגו', כֹּל רוֹמֵשׁ, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ רוֹמֵשׂ מָלֵא פְּרַט לְכִלְאָיִם. לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם, פְּרַט לְסִירוּס. עַל שִׁבְעָה דְּבָרִים נִצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ, עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְעַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם, וְעַל הַדִּין, וְעַל הַגָּזֵל, וְעַל אֵבָר מִן הֶחָי. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף עַל הַדָּם מִן הֶחָי. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַף עַל הַכִּלְאָיִם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר אַף עַל הַכְּשָׁפִים. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר אַף עַל הַסֵּרוּס. אָמַר רַבִּי אַסֵּי עַל כָּל הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה נִצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ דברים יח, י: לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ וגו', וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ דברים יח, יב: כִּי תוֹעֲבַת ה' כָּל עוֹשֵׂה אֵלֶּה. וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַה' בראשית ח, כ, וַיִּבֶן כְּתִיב, נִתְבּוֹנֵן, אָמַר מִפְּנֵי מָה צִוַּנִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְרִבָּה בַּטְּהוֹרִים יוֹתֵר מִן הַטְּמֵאִים, אֶלָּא לְהַקְרִיב מֵהֶן קָרְבָּן, מִיָּד וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה וגו'. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, עַל מִזְבֵּחַ הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁשָּׁם הִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים סט, לב: וְתִיטַב לַה' מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס. בראשית ח, כא: וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ שְׁלָמִים. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אוֹמֵר עוֹלוֹת הִקְרִיבוּ. אֲתֵיב רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא וְהָא כְתִיב בראשית ד, ד: וְהֶבֶל הֵבִיא גַּם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן, מִדָּבָר שֶׁחֶלְבּוֹ קָרֵב מָה עָבֵיד לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי, מִן שַׁמְנֵיהוֹן. אֲתֵיב רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, וְהָא כְתִיב שמות כד, ה: וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים וגו', מָה עָבֵיד לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי, שְׁלֵמִים בְּעוֹרָן, בְּלֹא הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ. אֲתֵיב רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, וְהָא כְתִיב שמות יח, יב: וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן משֶׁה עוֹלָה וּזְבָחִים, מָה עָבֵיד לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, כְּמַאן דְּאָמַר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה בָּא יִתְרוֹ. אָמַר רַב הוּנָא אִתְפַּלְגּוּן רַבִּי יַנַּאי וְרַבִּי חִיָּא רַבָּה, רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה בָּא, רַבִּי חִיָּא רַבָּה אָמַר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה בָּא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא וְלָא פְּלִיגֵי, מַאן דְּאָמַר קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה בָּא יִתְרוֹ, הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ שְׁלָמִים, וּמַאן דְּאָמַר אַחַר מַתַּן תּוֹרָה בָּא יִתְרוֹ, עוֹלוֹת הִקְרִיבוּ. וְדָא מְסַיֵּעַ לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, דִּכְתִיב שיר השירים ד, טז: עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן. עוּרִי צָפוֹן, זֶה הָעוֹלָה שֶׁהָיְתָה נִשְׁחֶטֶת בַּצָּפוֹן, וּמָה הוּא עוּרִי, דָּבָר שֶׁהָיָה יָשֵׁן וְנִתְעוֹרֵר. וּבוֹאִי תֵימָן, אֵלּוּ הַשְּׁלָמִים שֶׁהָיוּ נִשְׁחָטִים בַּדָּרוֹם, וּמַהוּ בּוֹאִי, דָּבָר שֶׁל חִדּוּשׁ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר קְרָא מְסַיְּעָא לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא ויקרא ו, ב: זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה, שֶׁהָיוּ בְּנֵי נֹחַ מַקְרִיבִין, וְכִי אַתְיָא לִשְׁלָמִים כְּתִיב ויקרא ז, יא: זֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים, אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ, מִיכָּן וּלְהַבָּא. וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ, הֵרִיחַ רֵיחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עוֹלֶה מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וַיָּרַח רֵיחַ שֶׁל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה עוֹלִין מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁכִּבְּדוֹ וְשָׁלַח לוֹ דּוֹרוֹן נָאֶה, דִּסְקוֹס נָאֶה, וְעָמַד בְּנוֹ וְלֹא כִבְּדוֹ, עָמַד בֶּן בְּנוֹ וְכִבְּדוֹ, אֲמַר לֵיהּ מַה דָּמֵי דוֹרוֹן דִּידָךְ לְדוֹרוֹן דְּסָבָךְ. וַיָּרַח ה', הֵרִיחַ רֵיחַ דּוֹרוֹ שֶׁל שְׁמַד, רַב שָׁלוֹם בְּשֵׁם רַבִּי מְנַחְמָא בַּר זְעִירָא אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לִבְנוֹת לוֹ פָּלָטִין עַל הַיָּם, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ הֵיכָן לִבְנוֹתָהּ, וּמָצָא צְלוֹחִית שֶׁל פָּפוֹלְסָמוֹן, וְהָלַךְ וֶהֱרִיחָהּ וּבָנָה אוֹתָהּ עָלֶיהָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים כד, ב: כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ, בְּאֵיזֶה זְכוּת, בִּזְכוּת תהלים כד, ו: דּוֹר דֹּרְשָׁו מְבַקְּשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה. וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ בראשית ח, כא, הָרְשָׁעִים הֵן בִּרְשׁוּת לִבָּן תהלים יד, א: אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ, בראשית כז, מא: וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ, מלכים א יב, כו: וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ, אסתר ו, ו: וַיֹּאמֶר הָמָן בְּלִבּוֹ. אֲבָל הַצַּדִּיקִים לִבָּן בִּרְשׁוּתָן שמואל א א, יג: וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ, שמואל א כז, א: וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל לִבּוֹ, דניאל א, ח: וַיָּשֶׂם דָּנִּיֵּאל עַל לִבּוֹ. וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ. בראשית ח, כא: לֹא אֹסִף, לֹא אֹסִף לִסְגֵי לִסְגֵי. וְרַבָּנָן אָמְרִין לֹא אֹסִף לִבְנֵי נֹחַ, לֹא אֹסִף לַדּוֹרוֹת. אָמַר רַבִּי חִיָּא רַבָּה עֲלוּבָה הִיא הָעִסָּה שֶׁנַּחְתּוֹמָהּ מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁהִיא רָעָה. בראשית ח, כא: כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו, אַבָּא יוֹסֵי הַתּוֹרְתִי אוֹמֵר עָלוּב הוּא הַשְּׂאוֹר, שֶׁמִּי שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ מֵעִיד עָלָיו שֶׁהוּא רַע, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קג, יד: כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ. רַבָּנָן אָמְרֵי עֲלוּבָה הַנְּטִיעָה שֶׁמִּי שֶׁנְּטָעָהּ מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁהִיא רָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה יא, יז: וַה' צְבָאוֹת הַנּוֹטֵעַ אוֹתָךְ דִּבֶּר עָלַיִךְ רָעָה. שָׁאַל אַנְטוֹנִינוֹס אֶת רַבֵּנוּ, אָמַר לוֹ מֵאֵימָתַי יֵצֶר הָרָע נָתוּן בָּאָדָם, מִשֶּׁיָּצָא מִמְּעֵי אִמּוֹ אוֹ עַד שֶׁלֹא יָצָא מִמְּעֵי אִמּוֹ, אָמַר לוֹ עַד שֶׁלֹא יָצָא מִמְּעֵי אִמּוֹ, אָמַר לוֹ לָאו, שֶׁאִלּוּ הָיָה נָתוּן בּוֹ עַד שֶׁהוּא בִּמְעֵי אִמּוֹ, הָיָה חוֹטֵט אֶת בְּנֵי מֵעֶיהָ וְיוֹצֵא, וְהוֹדָה לוֹ רַבִּי, שֶׁהִשְׁוָה לְדַעַת הַמִּקְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו. רַבִּי יוּדָן אָמַר מִנְּעֻרָיו כְּתִיב, מִשָּׁעָה שֶׁהוּא נִנְעָר לָצֵאת מִמְּעֵי אִמּוֹ. וְעוֹד שָׁאַל אַנְטוֹנִינוֹס אֶת רַבֵּנוּ, אָמַר לוֹ מֵאֵימָתַי נְשָׁמָה נִתְּנָה בָּאָדָם מִשֶּׁיָּצָא מִמְּעֵי אִמּוֹ אוֹ עַד שֶׁלֹא יָצָא מִמְּעֵי אִמּוֹ, אָמַר לוֹ מִשֶּׁיָּצָא מִמְּעֵי אִמּוֹ, אָמַר לוֹ לָאו, מָשָׁל אִם תַּנִּיחַ בָּשָׂר שְׁלשָׁה יָמִים בְּלֹא מֶלַח מִיָּד הוּא מַסְרִיחַ. וְהוֹדָה לוֹ רַבִּי, שֶׁהִשְׁוָה דַּעְתּוֹ לְדַעַת הַמִּקְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר איוב י, יב: חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי, מֵאֵימָתַי נָתַתָּ בִּי אֶת הַנְּשָׁמָה מִשֶּׁהִפְקַדְתַּנִּי. עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וגו' בראשית ח, כב, רַבִּי יוּדָן מִשֵּׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל, מַה סְּבוּרִים בְּנֵי נֹחַ שֶׁבְּרִיתָן כְּרוּתָה עוֹמֶדֶת לָעַד, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ קַיָּמִין בְּרִיתָן קַיֶּמֶת, לִכְשֶׁיָּבוֹא אוֹתוֹ יוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ ישעיה נא, ו: כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זכריה יא, יא: וַתֻּפַר בַּיּוֹם הַהוּא וגו'. אָמַר רַבִּי אַחָא, מִי גָּרַם לָהֶם שֶׁיִּמְרְדוּ בִי לֹא עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ זוֹרְעִין וְלֹא קוֹצְרִין, יוֹלְדִין וְלֹא קוֹבְרִין, מִיכָּן וָאֵילָךְ זֶרַע וְקָצִיר, יוֹלְדִין וְקוֹבְרִין. קֹר וָחֹם, חַמָּה חַכְּאָבִית. קַיִץ וָחֹרֶף, מְקַיֵּץ אֲנִי עֲלֵיהֶם אֶת הָעוֹף, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר ישעיה יח, ו: וְקָץ עָלָיו הָעַיִט וְכָל בֶּהֱמַת הָאָרֶץ עָלָיו תֶּחֱרָף. מַעֲשֶׂה הָיָה בְּאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר שֶׁהָיָה חוֹשֵׁשׁ אֶת רֹאשׁוֹ, וְאִית דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן הָיָה אוֹמֵר חֲמֵי מָה עָבַד לָן דָּרָא דְמַבּוּלָא. דָּבָר אַחֵר, עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא מַה סְּבוּרִים בְּנֵי נֹחַ שֶׁבְּרִיתָן כְּרוּתָה וְעוֹמֶדֶת לָעַד, כָּךְ אָמַרְתִּי לָהֶם: עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ וגו', אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהַיּוֹם וְהַלַּיְלָה קַיָּמִין, בְּרִיתָן קַיֶּמֶת, וּכְשֶׁיָּבוֹא אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ זכריה יד, ז: וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זכריה יא, יא: וַתֻּפַר בַּיּוֹם הַהוּא, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִי גָרַם לָהֶם שֶׁיִּמְרְדוּ בִי לֹא עַל שֶׁהֵן זוֹרְעִין וְלֹא קוֹצְרִין, דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק אַחַת לְאַרְבָּעִים שָׁנָה הָיוּ זוֹרְעִים וּמְהַלְּכִין מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ לְשָׁעָה קַלָּה וּמַתְּלִישִׁין אַרְזֵי לְבָנוֹן בַּהֲלִיכָתָן, וְהָיוּ אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים חֲשׁוּבִים בְּעֵינֵיהֶם כְּנִימָה בִּבְשָׂרוֹ, הָא כֵיצַד הָיָה לָהֶם אֲוִיר יָפֶה כְּמִן פֶּסַח וְעַד הָעֲצֶרֶת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, וְכֵן הָיָה רַבִּי דוֹסָא אוֹמֵר כִּדְבָרָיו, חֲצִי תִּשְׁרֵי וּמַרְחֶשְׁוָן וַחֲצִי כִּסְלֵו זֶרַע, חֲצִי כִּסְלֵו וְטֵבֵת וַחֲצִי שְׁבָט חֹרֶף, חֲצִי שְׁבָט וַאֲדָר וַחֲצִי נִיסָן קֹר, חֲצִי נִיסָן וְאִיָּיר וַחֲצִי סִיוָן קָצִיר, חֲצִי סִיוָן וְתַמּוּז וַחֲצִי אָב קַיִץ, חֲצִי אָב וֶאֱלוּל וַחֲצִי תִּשְׁרֵי חֹם. רַבִּי יְהוּדָה מוֹנֶה מִמַּרְחֶשְׁוָן, רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתְחִיל מִתִּשְׁרֵי. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא שִׁמְשׁוּ מַזָּלוֹת כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן, שִׁמְשׁוּ, אֶלָּא שֶׁלֹא הָיָה רִשּׁוּמָן נִכָּר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא יִשְׁבֹּתוּ, לֹא שָׁבָתוּ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לֹא יִשְׁבֹּתוּ, מִכְּלַל שֶׁשָּׁבָתוּ. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְּאוּ אֶת הָאָרֶץ בראשית ט, א, זֶה שִׁכּוּן בִּזְכוּת הַקָּרְבָּנוֹת. בראשית ט, ב: וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה, מוֹרָא וְחִתִּית חָזְרוּ וּרְדִיָּה לֹא חָזְרָה, אֵימָתַי חָזְרָה בִּימֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר מלכים א ה, ד: כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה, תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ חַי מְחַלְּלִין עָלָיו הַשַּׁבָּת, אֲבָל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מֵת אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת, כָּל זְמַן שֶׁאָדָם חַי מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת אֲבָל אִם מֵת אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת, וְכֵן רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ חַי אֵין מְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי הַחֻלְדָּה מִפְּנֵי הַנָּחָשׁ שֶׁלֹא יְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו, אֲרִי רוֹאֶה אוֹתוֹ וּבוֹרֵחַ, נָחָשׁ רוֹאֶה אוֹתוֹ וּבוֹרֵחַ, אֲבָל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן מֵת, מְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ מִן הַחֻלְדָּה וּמִן הָעַכְבָּרִים שֶׁלֹא יְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו. כָּל זְמַן שֶׁאָדָם חַי מוֹרָאוֹ עַל הַבְּרִיּוֹת, מֵת, נִטַּל מוֹרָאוֹ מִן הַבְּרִיּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה. כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי, אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָּמוֹ בראשית ט, ג ד, רַבִּי יוֹסֵי בַּר אַיְּבוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁלֹא הֻתַּר לִבְשַׂר תַּאֲוָה לֹא הֻזְהַר עַל אֵבָר מִן הֶחָי, אֲבָל בְּנֵי נֹחַ שֶׁהֻתְּרוּ לִבְשַׂר תַּאֲוָה הֻזְהֲרוּ עַל אֵבָר מִן הֶחָי. בראשית ט, ד: אַךְ לְהָבִיא אֶת הַחוֹנֵק עַצְמוֹ, יָכוֹל כְּשָׁאוּל, תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ יָכוֹל כַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ. בראשית ט, ה: מִיַּד כָּל חַיָּה, זֶה הַמּוֹסֵר אֶת חֲבֵרוֹ לְחַיָּה לְהָרְגוֹ. בראשית ט, ה: מִיַּד אִישׁ אָחִיו, זֶה הַשֹּׂוֹכֵר אֶת אֲחֵרִים לַהֲרֹג אֶת חֲבֵרוֹ. דָּבָר אַחֵר, מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ, אֵלּוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. מִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו, זֶה עֵשָׂו, דִּכְתִיב בראשית לב, יב: הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו. אֶדְרשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל לד, יז: וְאַתֵּנָה צֹאנִי יחזקאל לד, לא: צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם. שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ וגו' בראשית ט, ו, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כֻּלָּהַם כְּהִלְכוֹת בְּנֵי נֹחַ בְּעֵד אֶחָד, בְּדַיָּן אֶחָד, בְּלֹא עֵדִים, וּבְלֹא הַתְרָאָה, עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, עַל יְדֵי עֻבָּרִים. בְּעֵד אֶחָד בְּדַיָּן אֶחָד, שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם אֶחָד, דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ. בְּלֹא עֵדִים וּבְלֹא הַתְרָאָה, שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ. עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, עַל יְדֵי אָדָם, דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ. עַל יְדֵי עֻבָּרִים, שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר אַף הַחוֹנְקוֹ, שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם וגו'. אָמַר רַבִּי לֵוִי הֲרֵי שֶׁהָרַג וְלֹא נֶהֱרַג אֵימָתַי הוּא נֶהֱרַג, לִכְשֶׁיָּבוֹא אָדָם, שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ. דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא כָּל מִי שֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ דָּמִים מַעֲלִים עָלָיו כְּאִלּוּ הוּא מְמַעֵט אֶת הַדְּמוּת, מַה טַעַם, שֹׁפֵךְ דַם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, מִפְּנֵי מָה, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם. דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה כָּל מִי שֶׁהוּא מְבַטֵּל מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הוּא מְמַעֵט אֶת הַדְּמוּת, מַה טַעַם כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ וגו' שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ. דָּרַשׁ בֶּן עַזַּאי כָּל מִי שֶׁהוּא מְבַטֵּל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים וּמְמָעֵט אֶת הַדְּמוּת, מַאי טַעְמֵיהּ שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, מִפְּנֵי מָה כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, וּמַה כְּתִיב אַחֲרָיו: וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה נָאִים דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִפִּי עוֹשֵׂיהֶן, בֶּן עַזַּאי נָאֶה דוֹרֵשׁ וְלֹא נָאֶה מְקַיֵּם, אָמַר לֵיהּ אֲנִי לְפִי שֶׁחָשְׁקָה נַפְשִׁי בַּתּוֹרָה, אֲבָל יִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בַּאֲחֵרִים. וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ בְּרִית נֶחְלְקָה לָאֲוִירוֹת, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֲוָה יָתֵיב לָעֵי בְּאוֹרָיְתָא בַּחֲדָא אִילְטִיס דִּטְבֶרְיָה, נְפַקּוּן תַּרְתֵּין נָשִׁין מִן תַּמָּן אָמְרָה חָדָא לַחֲבֶרְתָּהּ בְּרִיךְ דְּאַפְקִין מִן הָדֵין אֲוִירָא בִּישָׁא, צְוַח לְהוֹן וַאֲמַר לְהוֹן מָה הָן אַתּוּן אָמְרִין מִן מְזָגָא, אָמַר אֲנָא חָכֵם מִן מְזָגָא, וְלֵית בָּהּ אֶלָּא תַּרְתֵּין עַמּוּדִין, אָמַר בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן חֵן לַמָּקוֹם עַל יוֹשְׁבָיו. חַד תַּלְמִיד מִן דְּרַבִּי יוֹסֵי הֲוָה יָתֵיב קֳדָמוֹי, הֲוָה מַסְבַּר לֵיהּ וְלָא סְבַר לֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ לְמָה לֵית אַתְּ סָבַר, אֲמַר לֵיהּ דַּאֲנָא גָּלֵי מֵאַתְרָאי. אֲמַר לֵיהּ מֵהֵיכָן אֲתַר אַתְּ, אֲמַר לֵיהּ מִן גּוֹבַת שַׁמַּאי. אֲמַר לֵיהּ וּמָה אִינוּן אֲוִירָא דְתַמָּן, אֲמַר לֵיהּ כַּד יָנוֹקָא מִתְיְלִיד אֲנָא גָבְלִין לֵיהּ אֲדַמְדְּמָנֵי וְטוֹשִׁין מוֹחֵיהּ דְּלָא יֵכְלוּנֵיהּ יַתּוּשַׁיָּה, אֲמַר בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן חֵן מָקוֹם בְּעֵינֵי יוֹשְׁבָיו. אַף לֶעָתִיד לָבוֹא כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל לו, כו: וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וגו' לֵב בָּשָׂר, לֵב בּוֹסֵר שֶׁל חֲבֵרוֹ.

2 יהי לבי תמים. וס"ד למען לא אבוש:

3 להציץ בי. להביע בי לבלבל דעתי במחשבות חוץ מהתורה שאני עסוק בה:

4 אהלך באמתך. יחד לבבי ליראה שמך. ומ"ש ואני מתבייש וכו' היינו מחביריו ותלמידיו שאינם טרודים כמותו וביקש שלא יטרידהו טרדת מלכותו מהתורה:

5 חוקת הפסח וחוקת הפרה. בחוקיך מיעוט רבים שנים ולא יותר ומ"ש בת"כ סדר מצורע ובהכרח שכוון על שני חוקים אלו שכתוב בהם בלשון אחד זאת חקת:

6 איזה חוקה גדולה מזו. פי' איזה מהם גדולה זו מזו:

7 והולכת אחריה. מפני שהיא קטנה ממנה וצריכה לה ע"כ הולכת אחר הגדולה שהפסח צריך לאכלו בטהרה ולהזות ממי הפרה הרי שחוקת הפרה גדולה מחוקת הפסח:

8 הוי כל בן נכר. תיבת הוי מיותר וטעות ושייך לדרשה של אמרו רבותינו יד"מ:

4 מדרש תהילים פתח ↗

למנצח על השמינית. זה שאמר הכתוב תהלים קיט קסד שבע ביום הללתיך. א"ר יהושע בן לוי אלו שבע מצוות שבקריאת שמע. יוצר ואהבה רבה שמע והיה אם שמוע ויאמר אמת ויציב וגאל ישראל. ולפי שאין מצות ציצית בלילה מוסיף פורס סוכת שלום. ר' אבין בשם ר' נחמיה אמר אלו שבע מצוות שאדם עושה בכל יום. קורא קריאת שמע שתי פעמים ומתפלל שלש פעמים ואוכל ומברך שתי פעמים. היה ר' מאיר אומר חביבה המילה שנשבע הקב"ה לאברהם שכל מי שהוא מהול אינו יורד לגיהנם שנאמר בראשית טו יח ביום ההוא כרת ה' ברית את אברם וגו'. ומי יורד לשם מה כתיב אחריו שם יט את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני. וכן יחזקאל אומר יחזקאל לב יט רדה והשכבה את ערלים וגו'. וכן ישעיה אומר ישעיה ה יד לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק. למי שאין בו חק ברית מילה. ומנין שנקרא חק שנאמר תהלים קה י ויעמידה ליעקב לחק. אבל המינים ופושעי ישראל שכפרו בהקב"ה מושך להם ערלה ונופלים בגיהנם שנאמר שם נה כא שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו. שהרי כל מצוות שהן בידינו אין אנו עוסקין בהן כאופן וכהלכה לדקדק על כל אחת ואחת תימה הוא על הקב"ה על מה מעמיד אותם ומאריך עולמו כי אין מוחזקות בידינו כי אם מצות מילה והבל פיהן של תינוקות של בית רבן שאין בם חטא שנאמר ירמיה לג כה אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. שהרי אדם נכנס לבית הכנסת מתעטף בציצית ולובש תפילין בראשו ובזרועו וד' ציציות מקיפות אותו מד' רוחותיו. וכשהוא נכנס בבית המרחץ הוא מביט בעצמו ואומר הריני ערום מן המצוות. וכשהוא מסתכל במילה שהיא שקולה כנגד כל המצוות דעתו מתקררת. כיון שראה דוד כך אמר מזמור עליה. למנצח על השמינית על המילה שניתנה בשמיני. המאמר נראה שהוא הוספה מאיזה מעתיק כי אין זה לשון המדרשות כידוע: דבר אחר למנצח על השמינית. על ארבע מלכיות שהם שמונה ואדום היא השמינית. הדא הוא דכתיב דניאל ב לב ראשיה די דהב טב ידוהי ודרעוהי תרין. מעוהי וירכתיה תרין. שקוהי תרין. ורגלוהי תרין. הרי שמונה שהן ארבעה. בבל וכשדים מדי ופרס ויון ומקדון אדום וישמעאל. הרי שמונה מלכיות. לכך נאמר על השמינית. רבי איבו אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם אנו מקלסין אותך בשעה שאתה מציל אותנו משמונה מלכיות שנאמר ישעיה יא יא והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות. וגו' לכך נאמר על השמינית. ר' יודן בשם ר' אמי אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם אף על פי שכתוב בי משלי ג יב כי את אשר יאהב ה' יוכיח. אל באפך תוכיחני. ואף על פי שנאמר תהלים צד יב אשרי הגבר אשר תיסרנו יה. אל בחמתך תיסרני. א"ר יוחנן משל למלך שהיו לו שני קוסטנרין רעים וכל מדינה שכועס עליה הוא רודה אותה בהן. פעם אחת סרחה עליו מדינתו ובקש לשלוח עליה אותן שני קוסטנרין לרדותה התחילו מבקשין ממנו אדוננו המלך בכל מה שאתה מבקש רדה אותנו חוץ מאלו. כך אמרו ישראל רבונו של עולם אל באפך תוכיחני ואל בחמתך תיסרני. אמר להן אם כן למה לי אף וחימה. אמרו לו יש לך למי לשלוח שם עט ו שפוך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך. ואף הקב"ה מקבל מהם ואומר מיכה ה יד ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים. אבל בישראל מה כתיב הושע יא ט לא אעשה חרון אפי. א"ר אליעזר משל למלך שכעס על בנו ובידו חרב הנדית ונשבע שהוא מעבירה על בנו על ידי שהכעיס לאביו. אמר המלך אם אני מעבירה על צואר בני אין לו חיים ואחר כך מי ירש אותי ומלכותי. וגם כן לבטל את גזירתי אי אפשר. מה עושה המלך הכניס החרב לנרתיקה והעבירה על ראשו. נמצא לא הזיק את בנו וגם כן לא ביטל את גזירתו. ר' חנינא אמר משל למלך שכעס על בנו היתה לפניו אבן גדולה ונשבע המלך שהוא זורקה בו. אמר המלך אם אני זורקה בו עוד אין לו חיים. מה עשה המלך כתתה ועשאה צרורות קטנות והיה זורקה בו אחת אחת. נמצא לא הזיק את בנו ולא ביטל את גזירתו. ורבנן אמרי משל למלך שכועס על בנו ונשבע שהוא מכה אותו מאה חבלים. אמר המלך אם אני מכה אותו עוד אין לו חיים. מה עושה נטל את החבל ונתנה על צוארו. לכך אמר אל בחמתך תיסרני: חנני ה' כי אומלל אני. משל למה הדבר דומה לאדם שתפסוהו ליסטים והיה כל אחד ואחד מתעולל בו להכותו. יש מהן בעצים ויש מהן באגרופין. וכשהניחוהו הלך לביתו עלה למטה ואמר עצמו עצמותי. כך ישראל אומות העכו"ם משעבדין בהן בכל מלכות ומלכות בכל מיני שעבודין וכשיגיע לבנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אומרים ישראל לפני הקב"ה חנני ה' כי אומלל אני: ונפשי נבהלה מאד והטה אזנך ואתה ה' עד מתי. ואתה ה' שהבטחתני תהלים צא טו עמו אנכי בצרה. ומהו עד מתי אמר רב כהנא משל למה הדבר דומה לחולה שהיה מתרפא על פי הרופא והיה אותו החולה מקוה לרופא מתי יבוא בארבע שעות או בחמש שעות או בשמונה עם דמדומי חמה הרי הוא ממשמש ובא. אמר לו אם שהית עוד ציבחר פי' מעט נפשי נפקת. כך אמר דוד ונפשי נבהלה מאד ואתה ה' שאתה הרופא נשתהית לבוא אלי: יבושו ויבהלו. רבנן אמרי לעתיד לבוא נוטל הקב"ה הצדיקים ומראה להם גיהנם ומקומות פנויות בתוכו ואומר להם מקומות הללו פנויות לכם אלא זכיתם ועשיתם מעשים טובים וירשתם גן עדן. וכן הרשעים נוטלן ומראה להם גן עדן ומקומות פנויות בתוכו ואומר להן אלו המקומות פנויות לכם ולחביריכם אלא שנתחייבתם במעשים הרעים וירשתם גיהנם. א"ר יהושע בן לוי אין הקב"ה מקלל את הרשעים אלא בבושה. ולא עוד אלא שכופל להן קללתם שנאמר יבושו ויבהלו מאד. וכשהוא מברך את הצדיקים כופל להן ברכתן ישעיה מה יז לא תבושו ולא תכלמו. יואל ב כו ואכלתם אכול ושבוע: דבר אחר למנצח על השמינית. זה שאמר הכתוב משלי כג יג אל תמנע מנער מוסר. הזהר כשאתה מכה אותו הכהו בשבט שלא ימות. וכן הוא אומר שם יד אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל. טובה היא המרדות ולא באף. וכן הוא אומר ירמיה י כד יסרני ה' במשפט אין כתיב אלא אך במשפט. לכך אמר אל באפך תוכיחני. האף והחמה שני קוסטנרות של מות. וכן שלמה אמר משלי טז יד חמת מלך מלאכי מות. וכן משה אמר דברים ט יט כי יגורתי מפני האף והחמה. לכך נאמר אל באפך תוכיחני. טובים הייסורין אלא שאין בי כח לעמוד בהן לא באף ולא בחמה: יגעתי באנחתי. זה רבי זכריה בן הקצב שאמר לחכמים המעון הזה לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו גוים להיכל עד שיצאו. אמרו לו אין אדם מעיד על פי עצמו. התחיל בוכה וממחה בדמעות מטתו שהיתה אשתו ישינה אצלו והיה יודע שאשתו טהורה לו ולא היה מכירה מפני גזירת חכמים והיה קורא הפסוק הזה יגעתי באנחתי ובכעס שכעסתי: שמע ה' תחנתי ה' תפלתי יקח. אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם מלך בשר ודם אחרים מקבלין אנסיומא שמושיטין לו. אני איני מבקש אלא אנסיומין שלי ה' תפלתי יקח:

8 בכורות פתח ↗

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: קָדְשׁוּ בְּכוֹרוֹת בַּמִּדְבָּר, דְּרַחֲמָנָא אָמַר לִיקְדְּשׁוּ, דִּכְתִיב: ״קַדֶּשׁ לִי כׇל בְּכוֹר״.

« פירוש מהרז״ו על שמות רבה י״ט:א׳ פירוש מהרז״ו על שמות רבה י״ט:ג׳ »